הסברה
שלום עלינו, הגענו לאות ה-21 בספירה. ש', 300 או 3, בלועזית S+C.
היא מחברת בין הראש והעבר לרצון שלנו לקבל. היא מבחינה ומשתנה בהתאם לקצב החיים כמו כן בעלת יכולת מופלאה לשלוט על כל הזמנים.
בואו נדבר קצת על חשבונות.
בכדי לעשות חשבון יש צורך ב-
א. ראש חושב.
ב. הבחנה.
ג. שני גורמים או יותר.
ד. תוצאה.
הרי..
בלי ראש חושב אי אפשר לחשב.
בלי להבחין בערכים השונים של המספרים ובסדר פעולות חשבון לא נגיע לתוצאה.
אנחנו לא יכולים לחשב מספר בודד. הוא מוכרח להגיע בקבוצה.
וכל חישוב הרי נגמר בתוצאה..
אם לא רצינו לקבל תוצאה אז כל עיניין החישוב, די מיותר…
וזאת ש'. מלכת השינויים. היא רואה את כל העבר שלנו.
כל החיווטים במערכת הלב מוח. ויודעת מה תם זמנו. איזה חיווט כבר לא מתאים לנו היום, בהווה והיא זאת שמאותתת לנו-
'היי, מותק, זמן שינוי.. מה שהיה כבר לא מתאים לנו, יש חיווט חדש,
וכדי להגיע אליו יש לנתק את החוט ממקומו (לחכות 17 שניות, כמו טכנאי בזק) ולהכניס אותו למקומו החדש'.
וכל זה למה?
על מנת לקבל את הטוב ביותר. מהעולם ובעיקר מעצמנו.
כמו מתמטיקה ככה החיים.
קודם כל קיבלנו ראש חושב. מוח.
המוח שלנו בתפקיד המערכת החכמה ביותר.
הגנרל, הקפטן על הספינה שנקראת 'גוף'.
הוא אחראי על כל המערכות שלנו והשליטה שלו נעשית על ידי העברת מסרים בדמות חיווטים חשמליים
(נוירונים. אפשר לדמיין את הפעילות הזאתי קצת כמו הטלפניות של פעם, שכדי להעביר שיחה היו מעבירות כבל מקצה אחד לקצה שני).
יש בגוף מערכות סגורות ש"אין לנו גישה אליהן". כך למשל הדם זורם, הלב פועם, החמצן עובר..
אנחנו לא נותנים להם פקודות על מנת שהן יקרו, נראה כי הפעולות האלו קורות מעצמן.
האיברים החיצוניים שלנו (ידיים, רגליים, עיניים, אוזניים) נשלטים גם על ידי המוח שלנו רק שקל לנו יותר להבין את השליטה שלנו עליהם וגם קל לנו ולשחק איתה.
נראה כי אנחנו מחליטים אם להזיז את היד ימינה או שמאלה, למטה או למעלה, אם לגעת באף או לחטט בו.
עוד מערכות הנשלטות על ידי המוח שלנו-
המחשבות והרגשות.
גם עליהם נראה כי אנחנו מחליטים.
הרי אף אחד לא 'מכריח אותנו' לחשוב ככה או אחרת.
אותו דבר לגבי הרגשות שלנו, קיימת מערכת עיכול רגשית שיש להפעיל אותה על ידי הוראה על מנת שלא תפעיל אותנו.
המערכות האלו שנראה כי יש לנו שליטה מלאה עליהן הרבה פעמים עוברות למצב אוטומט.
מתי האיברים שלנו פועלים על אוטומט?
פעולות אוטומטיות, כמו לנסוע על אופניים-
כשאנחנו לדוגמא נוהגים הביתה. אנחנו מכירים את הדרך ולפעמים לא שמים לב איך הגענו לנקודת הסיום.
עוד דוגמא טובה היא כשאנחנו הולכים, כשלמדנו ללכת, קצת איבדנו שיווי משקל והקדשנו לביצוע הפעולה אנרגיה רבה ואולי גם מאמץ,
היום אנחנו 'פשוט' הולכים, מבלי חשש ליפול על התחת.
כל מה שאנחנו מתרגלים בהתמדה (21 יום תיגול יוצר בסיס בריא) ירשם כפעולה אוטומטית במחלקת השריר.
באוטומט המרכזיה שלנו תעביר מידע יותר מהר כשנגיע לעשות את הפעולות האלו.
כלומר הנוירונים שמעבירים מידע שרירי יעבירו אותו יותר מהר.
אז מחלקות הרגש והמחשבה עובדות באותה דרך וגם הן דורשות אימון שנעשה על ידי ההבחנה שלנו.
מה יפה בהבחנה?
שהיא משתנה על פי הידיעה
ובכך ההבחנה (חוזרים לשיעור החשבון שהתחלנו איתו, סעיף מספר 2) משפיעה על התוצאה (סעיף מספר 4).