האות סמ"ך- ס'

הגענו לאות ה-15, ס' המקבילה הלועזית שלה היא U יו.
המספר שלה הוא 60 או 6 והיא מחברת בין יד ימין לתחושת הרגיזות, נרגנות, עיקום האף
או כל דבר אחר שעושה לנו תחושת בטן שאומרת לנו – 'זה מרגיז'.

מה זה מרגיז?

מרגיז זה דגל שאנחנו מרימים כאשר אנחנו חווים התנגדות.

מהי התנגדות? שדברים בחיים לא עובדים. לכולנו יש דברים בחיים שלא עובדים לנו או אנשים מסויימים שאנחנו לא עובדים איתם,
שמביאים לנו את הסעיף, שמעלים לנו את החרפה.

נו ו.. זה בסדר לא? לכולנו יש כאלה.
זה שלכולנו יש לא הופך את זה למשהו שיש להתעלם ממנו.
התחושה הזו כל כך חשובה כי היא מאותתת לנו שיש על מה לעבוד עם עצמנו.
התנגדויות מופיעות בחיינו על מנת שנכיר את עצמנו לעומק. ונתעלה, נעלה ונגיע לגירסא הכי טובה שלנו.
כשאנחנו בוחרים להתעלם אנחנו מגבירים את ההתנגדויות שיופיעו מולנו. 

ה-ס' מספקת שמירה, הגנה, ביטחון. התפקיד שלנו זה לשים לב שהבטחון הזה לא עולה לנו בחומות.
לפעמים אנחנו חושבים שעל ידי הצבת חומות אנחנו נמנע מעצמנו להרגיש ככה או אחרת.
החומות אולי מטשטשות את הרגש, אבל הן לא מעלימות אותו.
החומות משחקות בתפקיד תיבות פנדורה.

באיזון תהיה שלווה וביטחון עצמי שמגיע ממני ומהבריאה ששומרת עליי מבלי שאני אשלם "למישהו" שיבנה אצלי חומות וימנה שומרים.

ה-ס' מזמינה להישמע לרצונות העמוקים שלנו מבלי להיכנע להדחקות או חומרים מטשטשים.
*מעשה מתוך אמונה וביטחון מלא בעצמי מונע רוגז וכאבי בטן.
אנחנו שמורים ונשמרים. אנחנו נציב גבול שמגן עלינו ונחיה בערנות ומודעות, זה החיסון האמיתי. 

כמו כן על מנת לאזן את הכוח של ה-ס' נדבר על הציוות שלה, יד ימין.
יד ימין היא היכולת שלנו לחבק ולסלוח.
כשאנחנו מחבקים וסולחים אנחנו מפילים את החומות בינינו.

שאנחנו לומדים להגיד לבנאדם שעיצבן אותנו תודה אנחנו משחררים אותו מהתפקיד ומסיימים את שיעור ההתנגדות.
להגיד תודה אמיתית אחת כזאתי שתאמינו לעצמכם שאתם באמת מודים לו.

אתם יודעים על מה אני מדברת.

בואו נכניס פה את השיטה החמודה שנקראת אופונופונו.
יש לה פילוסופיה מדהימה ואנחנו נעביר פה כרגע את הבסיס שהוא המון.
כאשר אנחנו במסוגלות ורצון לב אמיתי להגיד לכל אדם או סיטואציה בחיינו-

1. אני אוהב.ת אותך.
2. אני מצטער.ת.
3. סליחה.
4. תודה.

עכשיו עולה השאלה- למה אנחנו 'צריכים' להצטער על משהו שמישהו אחר עשה או משהו שבכלל פגע בנו?
והתשובה נשמעת ככה-
כולנו אחד, אז אנחנו בעצם מביעים צער כללי ואמפתיה על הסיטואציה על החוויה שאני או האחר חווה.
זה ההסבר הניתוחי שלי.

בכדי להבין שזה בכלל לא אישי וגם שזה באחריות שלי כי אני הוא חלק מהכלל, שזו חוויה משותפת. ויותר מהכל..
בואו ביחד נפיל את החומות ונחיה בחיסון.