הצבע האדום

מספר סיפורים, כיצד להעביר את הידע הלאה מבלי לפגוע באף אחד ומבלי לפספס את המסר.
מלמד איך להעביר ביקורת בונה, לדבר אמת ולצחוק על החיים.

הצבע האדום מזכיר לנו לומר את האמת ולדבר ממקום חושב מבלי לתקוף או להתגונן.
לפעמים חשוב מאוד שנביע את דעתנו ולפעמים חשוב מאוד שנשתוק. 

להעביר הסברה מהמקום הנכון מבלי ביקורת ושפיטה, לספר ולכתוב סיפורים שיעזרו להבחין בין קלות לכבדות. משלים.
להשתמש באמת כדי לפתור את בעיות החיים, קבלת פרספקטיבה רחבה על מנת להתמודד עם האתגרים שהחיים מציבים.

כמו להניח את כל הקלפים על השולחן ולחיות את האמת שלנו.

הצבע האדום מזכיר לנו לאזן בין מה שמקודש למה ש"לא" ושאנחנו יכולים לגדול ולצמוח לצד הצחוק.
האדום מעניק לנו כוח להשתמש באמת כדי לפתור את כל הבעיות שלנו.
הכל תלוי בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו וביכולת שלנו לצחוק, איתנו וקצת גם עלינו.
כמה אנחנו לומדים מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו
וכמה הסביבה שלנו לומדת מהסיפורים שלנו וכמה אנחנו לומדים מהסיפורים של הסביבה שלנו. ואוו.

מותר לנו ללמוד ולהשכיל מהסיפור של האחר. אנחנו לא מוכרחים ללמוד על הבשר שלנו.
אנחנו כן מוזמנים להתנסות בניסויים שלנו ולשתף עוד ועוד מיידעים שאספנו עם הסביבה.
בעזרת השיתוף אנחנו הופכים להיות הקבוצה הממש ממש טובה שנולדנו להיות.
אז בואו נקשיב טוב לסיפורים שלנו ושל הסובבים אותנו. ונשתמש בהומור על מנת לפרוח.
ולפני שנסיים תנו לי לספר לכם סיפור על ברווז שפגש אסטרונאוט צף על מזרן מתנפח באגם.

אז ככה-

ברווז ואסטרונאוט נפגשו באגם.

הברווז בירווז על זה ש-

"לא רואים הרבה יצורים כמו ההוא צפים על מזרון ורוד אצלו באגם".

האסטרונאוט החזיר בתשובה-

"גם ברווזי גומי נדיר לראות, הם מזמן נכחדו אצלנו בשמורה".

הם הביטו אחד בשני, בהתחלה בחשש,

האסטרונאוט לא ידע אם הגומי של הברווז פוגע בחליפת החלל

והברווז לא ידע אם לאסטרונאוט יש את הכוח הזה לפצוץ דברים בעזרת המחשבה.

מפה לשם הברווז התחיל לספר לאסטרונאוט איפה נחת.

וההוא שקע לתוך סיפורים על אגמים וברווזים,

ועוד לפני ששקעה השמש הם הפכו להיות חברים.

דרך הסיפורים עולות שאלות וניתנות תשובות המובילות אותנו לצמיחה.
יש לשאול את השאלות בקול רם ולקבל את התשובה מהסביבה.