האות אלף – א'

הנקודה.

באופן שיטתי אנחנו נוטים להתעלם מהנקודה העשרונית ויותר חשוב מהאפס שמגיע אחריה.

כשאנחנו סופרים אנחנו מכריזים שהמספר הראשון הוא אחד מבלי לשים לב או ערך לכך שהאחד הזה הוא חלק מסדרה. הוא 1.0 וכשיהיה גדול יהיה 1.1.0, כלומר הוא יהיה חלק בסדרה נוספת הנושאת את שמו וערכו. בכל מקרה הספירה מתחילה במספר 1.0 כאשר האפס מייצג את היצירה, הבסיס לכל פעולה (שלא יכולה להביא את עצמה לביטוי מבלי הכלי, חושך, רחם, יין, האפס הוא האחד הראשוני), האחד את האור (הכוח הניתן למספר אחד בספר היצירה, ומהו האור? העדר חושך, אור יאנג) והנקודה העשרונית מייצגת את האנחנו, העושים, המאזנים, האקטיבים בתוך סרט מבוים גדול יותר מאיתנו שנקרא 'הבריאה' מאת המחבר הקוסמי, אנחנו המחברים אור פיזי (פלוס) ויצירה רוחנית (מינוס) לכדי עשיה מבורכת, חשמל, תהיה אשר תהיה, אהיה אשר אהיה, כל אחד והיצירה שלו. אז מה אנחנו חושבים עכשיו על האפס? והאם אנחנו רואים ומעריכים את ערכה של הנקודה?
ומה הכוח שאנחנו נותנים לאחד והאם אנחנו זוכרים שהוא חלק מסדרה?

סדרה, עלילה, הרי כולנו שחקנים בחיים של אחרים ובכל משחק כזה שאנחנו משחקים אנחנו מקבלים מספר דמייני, נניח בסדרה של חברה אני אהיה 1.4256, בסדרה של אמא שלי אהיה 1.01 ומה עם האפס שאחרי? מה קורה שם? 

ספירת הגלגולים המשותפים  1.01.700.0. נראה כי כולנו כבר חלקנו יחדיו את הכדור לא פעם. נגמרו כל צירופי המקרים האפשריים בהכרות שלנו אותנו, עצמנו ולכן מתקיימת כל הזמן עדכון גרסה שדורש מאיתנו לאבחן את עצמנו ולדייק, להתכייל.

במשחק הבריאה אנחנו משחקים מינימום שני תפקידים בכל זמן נתון-

תפקיד ראשון- להתבונן, לעכל, להגיב לסרט שמולי- שחקן חיזוק, כוכב בינלאומי.

תפקיד שני- לחלום, לבקש, לברוא את הסרט שלי- שחקן ראשי, נשמתי.

בתפקיד הבמאי- הרגשות שלנו, הרגשות בהכרח יכתיבו עבורנו
את סוג התגובה שלנו ובכך יביימו אותנו.
כמו כן יש לנו יכולת מלאה לשנות את העלילה על ידי מפגשים עם הרגש.

כותבת ראשית- בריאה

למה כל המשחק הזה?

למען ההגשמה, הלמידה, העשיה, העולם העושה.
עשה ללא עשייה והכל יעשה מעצמו.
איך עושים מבלי לעשות?
מגלים את המתכון הסודי שלכם.

ניסוי ולמידה.