הסברה
הכוח שלנו לעזור לעצמנו להגיע לאיזון ו/או ולבקש עזרה מתקשר לגבולות שאנחנו מציבים לעצמנו.
רגע על גבולות, גורל ומזל.
בשפה שכולנו מכירים ורובנו אפילו מסכימים עליה, שפת המזלות.
בואו נהרהר רגע, מה אומרים על מזל מאזניים? מה כל זה קשור לגבולות? כבר נראה.
ידע כללי מצא כי בעלי מזל מאזניים (נשים וגברים כאחד) מתקשים בקבלת החלטות.
שתי נקודות:
הכל נכון. בקטע קולקטיבי-רחב. כלומר כאשר הרבה אנשים (יותר ממאה) בוחרים להאמין את אותה אמונה
(אפשר גם להגיד מחזיקים דעה/ידיעה) יש להם השפעה גדולה על הכלל והכלל אפילו נסחף אחריה באופן אוטומטי
ולוקח אותה על עצמו. כשמידע הופך להיות ידע שרווח על הכלל הוא זוכה בתואר 'קולקטיבי'.
ידע קולקטיבי זה מקטלג (במקרה שלנו) את בני ובנות מזל מאזניים.
הם נולדים לתוך גבולות הגזרה שהידע הכללי "העמיד להם". אך האם זאת האמת הגבוהה ביותר?
האם ניתן להגיד באופן חד משמעי שכל ילדי מזל מאזניים מתקשים בקבלת החלטות וזהו?
האם אני אחראי לגבולות ולמזל שלי או שהוא אחראי עליי? מי מנהל את מי?
הכל פיקציה. יש בתוכנו את הכוחות להגדיר מחדש את הגבולות שלנו, דפוסי ההתנהגות וכן גם את המזל.
נכון, אנחנו לא יכולים להחליט שנולדנו ביום אחר, בשנה אחרת, בתאריך אחר, כשהירח היה אחר ועם זאת,
ברגע שנלמד את ה"גבולות הקיימים" שאנחנו (או המזל שלנו או כל דבר אחר שאנחנו מאמינים בו) מציבים לנו,
נדע איך להתאים אותו (את הגבול) אלינו בצורה המטיבה והמקדמת ביותר. מבינים?
יש לנו את האפשרות לאבחן איך הגבולות שלנו עובדים ולא להיכנע להם כאומרים 'אין מה לעשות, אני מזל מאזניים
אני לא יכול.ה לקבל החלטות' במקום זאת אפשר להשתמש באתגר כמדרגה על מנת להעריך את הגבול שלנו
ואת הכוחות מחדש כאומרים 'אנחנו רוצים לדעת איך מרגיש לקבל החלטה׳.
אם הבריאה היא דף לבן אז הרצון הוא הצבע, אנחנו יכולים לבחור כל צבע שנרצה, לערבב אינספור פעמים וליצור אינספור צבעים חדשים, אנחנו תמיד יכולים להוסיף לבן כדי להבהיר או שחור כדי להכהות, אין גבולות מעבר לאלו שאנו מציבים לעצמנו בעולם הערבוב והדמיון. הרוח היא המכחול, בלי הרוח הצבעים ישארו על הפלטה, מחכים למצב הרוח הנכון כדי להתחיל לצייר, הגוף הוא הגבול, שמביא לידי ביטוי, הצייר וככל שהוא יהיה בכושר כך יאפשר לעצמו לצייר שעות רבות יותר ויכבוש יותר ציורים וזוויות מריחה.