חיבור לשטקר הבריאה

התפתחות גופנית והתפתחות רוחנית-

חיבור בסיסי עם הבריאה, "כוח היצירה, החזון, המסרים, העצות, המדריכים", ניתן לאדם על ידי חמשת חושיו הגופניים-
חושים אנושיים: ראיה, שמיעה, ריח, מגע וטעם.
ונוסף על כך חושיו הרוחניים-
חושים אינטואיטיביים אנושיים: ראיה אינטואיטיבית, דה ג'ה וו- Déjà-vu, חלומות בהקיץ, שמיעת קול פנימי חיבור לכלל הידע הקיומי,
אמפתיה ותחושות הבטן, ידיעה פנימית, חוש נבואי קבלה ושליחת מסרים.

אנחנו בוחרים להשאיר את גבול היכולת שלנו פתוח ולהימנע מלהגדיר/להגביל אותו,
מכיוון שאין ביכולתנו לדעת מה הוא באמת קצה יכולתנו
ולכן למה לנו להגביל או להכניס את עצמנו למסגרת שלא ראויה להכיל?

חיבור בסיסי עם "כוח האנרגיות הפעילות"/"מאגר האנרגיות הגדול"/"מפעל האנרגיות העולמי"
ניתן לאדם והוא פתוח וזמין לשימוש כמו האוויר לנשימה.
אני מכנה אותו "המטען האנושי".
שיכול להראות כמו נניח עץ.

ידעתם שעץ סופג אנרגיות כבדות (כעס/אכזבה/לחץ וכו..) ויכול אם נבקש ממנו יפה להטעין אותנו באנרגיות בריאות.

כמו כן יש לנו את האפשרות "לסחור" באנרגיות עם הבריאה והבריות (האדם, החי והצומח), אנחנו יכולים לקבל כמה אנרגיות שנרצה.

איפה האותיות הקטנות?

אם רק נדע לאן האנרגיות האלו הולכות כשיש מטרה יש כוח, כשיש מטרה טובה ונעלה יש כוח על
וכשיש מטרה המונעת מתוך פחד/ספק/חרדה יש כוח נגדי
(הכל מתהפך כנגדי, ונהפוכו. כל הפחדים שלנו מתממשים על מנת שנתגבר עליהם).

אז איך אנחנו משיגים כוחות?
אנחנו שואלים את עצמנו מאיזה מניע אנחנו פועלים.

הופכים "הכריחו אותי" ל- אני חייב ורוצה ובכך מוצא למחוייבות מקדם חיובי.
הופכים "אני יציל את המצב" ל- תלויים בי ואני רוצה וצריך לעודד את העצמאות של הסביבה לכן אפעל בדרך שתבטל את התלות.
ותמיד נזכיר לעצמנו שאנחנו עושים את הכי טוב עבורנו, מבלי קשר לנרקסיסטיות.

נשמע קל מדי לא?
כי זה באמת קל מדי.