הצבע הצהוב

 צבע האהבה שהרבה פעמים שוכח לאהוב את עצמו, מרוב שמחלק אהבתו לעולם שוכח להשאיר ממנה לעצמו.
מזכיר לנו לסלוח, לחפש אחר האמת הפנימית ולחיות ברצון אמיתי ונקי בידיעה שאני זה כולם והטוב שלי זה הטוב הכללי.

הצבע הצהוב מזכיר לנו לאהוב את הכל ובכך לחיות בתוך עולם מלא בחסד. לאהוב זה חסד. 

מה זה חסד? נדיבות/עזרה הדדית שמופנות לאחרים. יש נטיה לחשוב שהחסד לא קשור לתמורה. אז בואו נסים גם לזה סוף.
לכל נתינה יש קבלה. פשוט את הקבלה אנחנו לא מכניסים לתוך גבול שנקרא 'מי שקיבל הוא מי שמחזיר'.
כלומר אם עשיתי את החסד הזה לבנאדם הזה האם הוא חייב להחזיר לי.
מי יגמול לי על החסדים שלי? נשמע ממש רבני אבל כך יצא. 

הבריאה יודעת את הרשימות והיא גם זו שגומלת.. 

מה שנקרא משלמים לי גם מלמעלה וגם על האדמה.
אני שוב פעם מזכירה אפשר לשלם גם בדרכים אחרות שלא קשורות לכסף אך כן קשורות לחומר/ידע/הרגשה טובה/קסם כל מה שגורם לנו להיות מעושרים.

לאהוב את כל המרכיבים של חיינו בדרך שתשאיר אותנו עם חיוך גדול בלב, שמחים, מבסוטים.

הצהוב עוזר להבחין מתי אנחנו זורמים ומתי אנחנו צורמים.
להבחין בין טוב לרע בכל מערכות היחסים שלנו ובעיקר ביחסים שלנו כלפי עצמנו.