הסברה
העולם נברא מסופו עד סופו.
הכל רשום והרשות נתונה.
כל האפשרויות של החיים שלנו כתובות.
אלה שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו ואילו שאולי אנחנו לא יכולים להעלות אותם בדמיון.
ככה או ככה הכל פתוח.
כשאנחנו חושבים מחשבה אנחנו בעצם מוציאים לפועל תרחיש.
התרחיש הזה לא נשאר רק במוחנו אלא מתממש להיות, מתחילתו ועד סופו.
אפילו אם נדדנו בין כמה אפשרויות שפתוחות עבורנו, כל אחת הופכת להיות מציאות ברורה.
*לכן רצוי וכדאי כשאנחנו מדמיינים לעצמנו איזשהו דמיון, שיהיה לו סוף.
שלדמות שיצרנו יהיה סיפור מובנה (התחלה, אמצע וסוף),
על מנת שלא תמצא עצמה משוטטת בנבכי המחשבות.
בכל מקרה כאשר כל האפשרויות פתוחות,
פתוחות גם האפשרויות הפחות נעימות שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו.
כי, הכל נכון, הכל כתוב, הכל מתממש.
אנחנו בהכרח תמיד מחליטים בעצמנו מה יהיה הפרק הבא שלנו.
הבריאה תמיד מתבלת לטובה, ממנפת.
עשית צעד? הבריאה תמנף לך רוח כדי שתעשה עוד חמישה צעדים.
סטית מדרך הישר? הבריאה תמרח עליך קקי שתזכור, טוב, שתלמד.
החלקת, נפלת על התחת? הבריאה תדאג לשלוח לך יד.
ככל שנחכים הפער בין נפילה לנפילה יגדל,
וכשנתבגר נבין שאין בכלל נפילה יש מדרגה, סולם.
בוחרים ובוטחים בעצמנו
איך עושים שזה יקרה?
- מתחילים לשאול את עצמנו מחדש מה מעורר ומשמח אותנו ומה פחות.
- אפשר להתחיל בארון הבגדים או בארונות המטבח, לדייק את הרכוש שלנו (ובהכרח למסור כל מה שלא משמח אותנו).
*הזבל שלנו הוא זהב לאחר ולהפך. - בוחנים מחדש את החושים שלנו. טועמים מחדש, נוגעים מחדש,
פותחים קולטני שמע חדשים, מחדדים את חושי הטעם והריח. - סולחים על כל הבחירות שלקחנו ופותחים עם עצמנו דף בחירות חדשות.
הדף הזה הוא ריגשי ורוחני באותה מידה שהוא מבקש להיכתב (עט על דף).