האות עי"ן- ע'

האות ע' היא האות ה-16, והמספר שלה הוא 70 או 7. המקבילה שלה בלעז היא O.

היא מקושרת ליד שמאל. היד שאחראית על העוצמה, ההתמדה והאומץ על פי היהדות.

העי"ן מלמדת אותנו את הקסם של השיחלוף שקורה כל הזמן בעולם שלנו.
היא מסבירה שהכל פיזי והכל רוחני.
היא מאפשרת לנו לשחק כל הזמן עם האור על מנת ליצור עור.
אתם מבינים?
האור הוא עור, והעור הוא אור. בעיניי היא המלכה של העולם הדואלי והצוות שלה הוא האות א'.
זוכרים את האות א'?
זאת שהיא 1 אבל בעצם 0?
העין מלמדת אותנו להעביר מחומרי לרוחני על ידי משחק עם הדרך שאנחנו רואים את הדברים ומספרים את הסיפורים
ובכך להימנע מצרות עין ולדגול בפרספקטיבה רחבה.
כמו תזכורת כזו שכל הזמן מטפטפת לנו שיש עוד רובד למה שאנחנו רואים ומעכלים עם העיניים שלנו.

העין היא האות של השחקן, היכולת לשחק את החיים, לחקור ולשאול שאלות.
היא מזכירה שהעולם הוא מגרש המשחקים שלנו ואנחנו יכולים ורשאיים להשתמש בהומור על מנת להסתכל לפחד בעיניים.
היא מזכירה לנו שאין הבדל בין החול לקודש.
שהכל קדוש והכל גם רגיל.
שיש להתייחס להכל ברצינות ובאותה נשימה שום דבר הוא לא רציני באמת חוץ מהאמת שהיא פשוט אהבה.

אין על החיים האלו. שנזכור לנו.

כולנו חלק ממשחק וכמה שנזכיר את זה לעצמנו מה טוב.
הכל רציני והכל בדיחה. בדייה.
הנה תראו את הפתיחה של קהלת-

א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָם:
ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:
ג מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת:
ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם:
ו הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ:
ז כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת:
ח כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ:
ט מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

הצבע של ה-ע' הוא אדום.
הצבע האדום מזכיר לנו לאזן בין מה שמקודש למה ש"לא" ושאנחנו יכולים לגדול ולצמוח לצד הצחוק.
האדום מעניק לנו כוח להשתמש באמת כדי לפתור את כל הבעיות שלנו.
הכל תלוי בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו וביכולת שלנו לצחוק, איתנו וקצת גם עלינו.
כמה אנחנו לומדים מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו וכמה הסביבה שלנו לומדת מהסיפורים שלנו
וכמה אנחנו לומדים מהסיפורים של הסביבה שלנו. ואוו.

מותר לנו ללמוד ולהשכיל מהסיפור של האחר ואיננו מוכרחים ללמוד על הבשר שלנו.
אנחנו כן מוזמנים להתנסות בניסויים שלנו ולשתף עוד ועוד מיידעים שאספנו עם הסביבה.

בעזרת השיתוף אנחנו הופכים להיות הקבוצה הממש ממש טובה שנולדנו להיות.
אז בואו נקשיב טוב לסיפורים שלנו ושל הסובבים אותנו. ונשתמש בהומור על מנת לפרוח.