האות בית – ב'

האות בית העיברית קשורה לאות B הלועזית והיא האות השניה. המספר שלה הוא 2.

היא מחזיקה את כוח העשיה. כדי להסביר אותה אני הכי אני אוהבת את הדוגמא של התורה ששואלת- איזו אות מתחילה את הכל?
מה הוא ה-הכל מבחינת התורה? 

אם עניתם התורה צדקתם לחלוטין.

אז איך מתחיל הספר? בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ.

בראשית, ברא. ב' ו-ב'. כוח ה-ב' הוא כוח העשיה, כוח שמכפיל. אנחנו חיים בעולם של כפולות, עולם דואלי של גם וגם.
למה הדואליות?
כדי שתמיד תהיה לנו האופציה לבחור ושתמיד נזכור את מה שה-אלף אומרת "הבחירה היא חופשית", בראשית ברא אלוהים את.
האות בית מלמדת אותנו על הבניה והיא קשורה לפה שלנו. למה לחבר את הפה ואת הבניה?
כי למילים שלנו יש כוח בונה. (אבראקאדברא קשור לאות אחרת אבל לגמרי יכול להסביר לנו גם על הבית כמה דברים).

הב' מזכירה להשתמש במילים שלנו על מנת לבנות או להרוס (כי לפעמים יש לבנות ולפעמים להרוס. כמו עבודה בגינה, לפעמים אנחנו שותלים ולפעמים מוציאים עשבים שוטים). כמו כן עדיף וכדאי להעניק משמעות וערך עליון לכל מה שאנחנו מוציאים החוצה לעולם, כי כל מילה משפיעה, מהדרדת.

הרבה פעמים אנחנו קצת (הרבה) חסרי סבלנות, משהו בתוכנו כל כך רוצה להגיב, עד כדי שלפעמים אנחנו שומעים רק כדי להגיב ולא על מנת להקשיב. 

עם מה הצורך להגיב מגיע? עם הצורך להתגונן ואם נסתכל טוב על המילה להתגונן. 

נגלה שאין בה ב' ואם נחליף את האות ג' האמצעית (זו שמחזיקה את המילה להתגונן או את הפועל 'מגן') באות ב' נקבל את הפועל להתבונן.
מגניב לא?
הבית מזכירה לנו להקשיב למילים שלנו ושל אחרים, להקשיב ולהתבונן.

לסיום נזכיר את החיבור של ה-ב' עם צ'אקרת המין (יוצרת) וצ'אקרת הגרון (מביאה לידי ביטוי).
שתי הצ'אקרות מחוברות וכמו תלויות אחת בשניה, הפה העליון והפה התחתון…