הימנעו ממתקי מוח
"ממתק מוח" הוא מונח מעולם התטא הילינג.
הכוונה היא למשהו שנשמע מעניין, אולי אפילו משעשע – אבל בפועל? חסר תכלית.
ידע שלא מקדם. רעיון שלא מזיז אותנו לשום מקום.
—
בתחילת הדרך…
כשנכנסתי לעולם הרוח, חשבתי שאם רק אלמד את הכלים הנכונים – אפתור את כל החיים שלי.
פשוט ככה.
מהר מאוד פגשתי מורות מופלאות – ובתחילה הופתעתי לגלות שגם הן, עם כל החכמה והניסיון, עדיין לומדות שיעורים בסיסיים.
בהמשך הבנתי: העשייה הרוחנית איננה נגמרת.
לא כי אנחנו תקולים – אלא כי באנו לכאן לעשות דרך. לעבור תהליך. לגדול.
אז הנחתי את השק של "אני חייבת לפתור הכול עכשיו",
והרמתי את שק ה"צעד-צעד".
יום ביומו.
—
הכלים באמת עובדים
היום הכלים הרוחניים הם השפה שלי מול הבריאה.
– הם עוזרים לי להגיע בזמן לרכבת.
– למצוא את היוגורט האחרון על המדף.
– להבין שכשמשהו "נגמר" – הוא רק מפנה מקום למשהו מדויק יותר.
לקחתי אחריות על הזמן שלי.
העמקתי בהיכרות עם הרגשות שלי.
והכי חשוב –
הבנתי שאני יכולה לקום מחר שונה,
ולראות את אותם דברים מנקודת מבט חדשה.
—
כמה המלצות לחיים עם פחות מתקי מוח:
– אין מחוייבות לפתור הכול עכשיו.
– כן אפשר לבחור להתקדם בכל יום – קצת.
– לתת לבצל שאנחנו להתקלף בקצב שלו.
– לעבור מ"מהר מהר" ל"יום ביומו".
—
חכמת הצב
האינדיאנים מדברים על הצב ועל החיבור שלו לאמא אדמה.
הם מזכירים לנו:
– להאט את הקצב
– להפסיק להצמיד את עצמנו לקיר
– לבחון את הפעולות שלנו ולהסיק מסקנות אמיצות
הצב הוא גם מפתח שפע – כי כשאנחנו נותנים אמון בקצב של הבריאה,
השפע מגיע באופן טבעי.
—
תזכורת עדינה:
לצד הסרט שלנו – גם הבריאה מקרינה את הסרט שלה.
וגם כל אדם שאנחנו פוגשים חי בסרט משלו.
כולנו חלק מאותו משחק קבוצתי.
והשמש?
היא זורחת עבור כולם. בדיוק אותו דבר. כל בוקר מחדש ☀️
שיעורי בית- דמיון מודרך של תנועת אנרגית החיים
בין ספירלה לעירבול
תנועת אנרגיית החיים
דמיינו ספירלה שמתחילה מהקודקוד – עולה, מתרחבת, צומחת. אינסופית.
התמסרו לתנועה הנעימה שבתוכה.
אחר כך, שימו לב – איך נראית התנועה שלכם בתוך התנועה הגדולה?
הפעילו שיר שאתם אוהבים
האזינו לו בתשומת לב
מצאו בתוכו שלושה מקצבים שונים
מצב ספירלי:
פיזי: בריאות גופנית
רוחני: מצב רוח מרומם
נפשי: התמודדות רגועה עם אתגרים
נשמתי: תחושת הגשמה
ומהי מערבולת?
פיזי: פגיעה גופנית
רוחני: ירידה במצב הרוח
נפשי: תחושת הצפה וחרדה
נשמתי: אבדן כיוון
הבחירה בידיים שלנו – להסתחרר או להתמסר לקצב החיים.