האות ת"ו- ת'

האות ה-22, המספר שלה הוא 400 או 4 והמקבילה שלה הלועזית היא T. ה-ת' היא האות האחרונה בספירה..
היא מחוברת לאוזן שמאל ולתכלית-תאכלס ומלמדת איך להשאיר את הכל *פתוח…בקטע **סגור.
*פתוח- מחובר ושלם, שליו.
**סגור- נטול רגשות אשם/אשמה/חרטה/רגשות כבדים/דיכאון
או במלים אחרות קצוות חשופים שעלולים ליצור קצרים בעתיד, זליגה אנרגטית.

התדר הכללי של הת' מדבר על חופש.

כל אחד מאיתנו חופשי להחליט מה שבא לו, לחשוב על מה שבא לו. לגבי ה-לעשות..
אז אנחנו חופשיים לעשות מה שבא לנו בגבולות המדינה או הסביבה בה אנחנו חיים.

אנחנו חופשיים לראות מה שבא לנו ולהחליט מה התכלית של המציאות בה אנחנו חיים.
הסרט הוא אותו סרט ואנחנו מייצגים שחקנים שונים שחווים את אותה סיטואציה.

יש אחד שיראה את הסוף ויסגור את הבאסטה.
יתבאס שהלכה הסחורה ושהוא תקוע עכשיו עם החמור שעזר לו לסחוב את העסק ויש אחד שיראה את הסוף ויגיד (יעשה משהו עם זה)-
'וואלה איזה יופי, יש לי דף חלק וחמור שאני יכול לרכב איתו אל עבר השקיעה'.

אנחנו מחליטים בכל פעם באלו עיניים לראות את הדברים ומה תהיה הפעולה הבאה שלנו.

מותר לנו להרגיש הכל. להוציא את כל הרגשות החוצה. הקונפטי וחשוב לזכור, אי אפשר לנקות את הקונפטי כל עוד הוא באוויר
(אי אפשר לפתור את הדרמה בעודה מתקיימת).
מה כן אפשר לעשות? לבצע פלט ריגשי ולאפשר לעצמנו להיות. (מתחביבי- להוציא זעם על פסגת הר).

חוץ מיזה ניסיתם פעם לתפוס קונפטי לפני שהוא נוגע באדמה?
ביזבוז אנרגיה.

אם הקונפטי התפוצץ או משהו בחיינו נגמר/נשבר, זה מה שהיה עליו לעשות.
בקטע טוב. הוא עשה את שלו ובטוח לא היה מדוייק עבורנו.
כי אם היה מדוייק לא היה מסתיים.

מכירים את 'אנחנו מתכננים תוכניות והחיים מצחקקים צחוקיות'?
אז כזה.

התפקיד שלנו והתזכורת של ה-ת' הוא- למצוא בכל סיטואציה תכלית, חן ולהעניק אוזן קשבת לרגשות שלנו, את אוזן שמאל.